אני חוזרת להפיץ תקווה

ברור שידעתי שזה מגיע, שזה אמור להגיע ושיש לזה כל מיניי תופעות שלא ממש עושות טוב לגוף ולנפש. ברור שידעתי.

הדבר הראשון שקרה הוא גיל 50 ואיתו עליה דרמטית במשקל יחסית לאדם קטנטן כמוני. לא הבנתי איך זה קורה- אני אוכלת נכון, בריא, לא מפריזה. כמו תמיד .אבל הגוף שלי לא מתנהג כמו תמיד. הוא מחליט לאגור שומנים. לא משנה לו שאני כבר 10 חודשים עושה ספורט אירובי{הליכה} ויוגה כבר שנה שניה. לא משנה לו שאני מפנקת אותו, מקשיבה לו, מניעה אותו. הוא בשלו- אוסף קילוגרמים כאילו אין מחר.
אח"כ התחילו קצת קרנקים , קצת כאבים פה ושם. קצת איבדתי מהגמישות שהייתה לי ותחושת כבדות ליוותה אותי .
באיזה שהוא שלב התחילו לי מחשבות עצובות, נוגות, שליליות, מייאשות שלא ממש הייתה לי עליהם שליטה. לא הבנתי מה קורה. איפה האופטימיות הנצחית שלי? איפה היא? לאן היא נעלמה? נעתי ונדתי בין מצבי רוח משתנים, עליות ומורדות קיצוניים ונגמרה לי האנרגיה.
בלילות הסתובבתי במיטה כמו פורפרה בלי שהצלחתי לעצום עיין. בבקרים הייתי קמה עייפה ליום חדש של עבודה. החשק הכי גדול שלי היה לישון . זהו.
כל שאר החשקים היומיים והלייליים נעלמו לחלוטין ואני הרגשתי שאני מאבדת חלקים ממני, שאני משתנה. איך אני משתנה ? הלא אני הילדה הנצחית, זו שמלאת מרץ וצחוק, קלילה ,זורמת.
בשלב הזה כבר הבנתי על בשרי שאני במה שמכונה-גיל המעבר. מתנת יומולדת לכבוד גיל המעבר קיבלתי בדיקת ממוגרפיה ובדיקה מוקדמת לסרטן המעי הגס. כאילו אומרים לי-גברת{שימו לב, אני כבר לא ילדה אלא גברת} , מעכשיו את בסיכון גבוה. מעכשיו את צריכה לשים לב לבריאות שלך.

בנוסף לכל זה ,הבת שלי נהגה להתל בי:את בגיל הבלות, גיל הבלות. היא אמרה את המילה "בלות" עם בית דגושה מנוקדת בשווא נע ולמד מודגשת במיוחד. אם היה משהו ששיגע אותי ולחץ לי על כל הטריגרים , זה המשפט הזה:את בגיל הבלות. מה גיל הבלות? יש לי עוד כל כך הרבה מה לתת, מה לעשות, להפיץ תקווה לאנשים, לטפל, ללמד, ללמוד, להתפתח. הלא אני הנשמה הנצחית ההיא ששום דבר לא יכול לה. לבת שלי אמרתי לשתוק ולעצמי אמרתי שהגיע הזמן לעשות שינוי אמיתי {שוב!}.  הייתי חייבת להחזיר לעצמי את השפיות. להחזיר לעצמי את עצמי.

הדבר הראשון שעשיתי היה לתת מקום לכל מה שעולה וצף. "אוקיי, עכשיו אני מרגישה עצבנות,אי שקט. זה בסדר שככה אני מרגישה. אני בוחרת לשלוח להם אנרגיה של אור ואהבה." אמרתי לעצמי. וזה עבד! מפלס האי שקט ירד כמעט מיד. עשיתי זאת גם לגבי כאבים פיזיים שונים, וכל מגוון הרגשות המייאשים שהיו לי. לא בדקתי מאיין הגיעו ולמה. היה ברור לי שההורמונים שלי עוברים שינוי ואם הם עוברים שינוי , מן הסתם הגוף שלי ידע איך להסתגל לשינוי. כל מה שבאמת הייתי צריכה לעשות הוא להרפות ולאפשר. נעזרתי בכל הכלים הטיפוליים שרכשתי ובעיקר בשיחות הנפש שלי עם אנרגית הבריאה. אפשרתי לעצמי לקבל את האהבה הבלתי מותנית של הבורא. שמתי לב גם שאישי היקר והאהוב אוהב אותי גם הוא אהבה בלתי מותנית כפי שאני בדיוק.

הדבר השני שעשיתי היה לפנות לטיפול הומאופתי. הבנתי שאני יכולה לעזור לגוף שלי להסתגל לשינוי בלי לסבול בדרך. כמה שבועות מאז שהתחלתי סוף סוף יכולתי להרדם! מצבי הרוח הקיצוניים שלי נעלמו וגם הרגשות המיאשים והמחשבות העצובות. "שמתי לב שחזרת לצחקק,"אמרה לי שותפתי להליכת הבוקר ואני זרחתי מאושר. באמת נכון. האופטימיות חזרה ואיתה האנרגיה לעשייה.

גיל המעבר הוא לא סוף העולם! הוא רק עוד שלב אחד בחיים הנצחיים שלנו וכשמו כן הוא:גיל של מעבר מהישן לחדש. הישן נמוג והחדש משגשג. עכשיו אני מלאת ציפייה לראות לאן תוביל אותי דרכי כי הדרך לעולם לא נגמרת, היא רק משתנה!

גם פסח הוא חג מעבר. מעבר מעבדות לחרות, מהישן לחדש. חג של נקיונות פנימיים, עשיית סדר בדברים חיצוניים אבל גם עשיית סדר במחשבות וברגשות. זהו זמן טוב לבדוק מה באמת הנך רוצה לעשות, באיזו דרך הנך רוצה ללכת והאם הנך מוכנה לראות את הניסים הסמויים והגלויים שעשויים להוביל אותך לחיים של משחק,מימוש ואושר.

אני חוזרת להפיץ תקווה ולכן אחת לשבועיים, בימי ראשון אני שולחת מסר אחד מחזק ומעצים מלא אור ואהבה מאנרגית הבריאה לכל מי שיירצה בכך.
 איך עושים? נרשמים פה! ממש מתחת . משאירים הפרטים ואז  יישלח מסר מעצים ומלא אופטימיות מאנרגית הבריאה אחת לשבועיים למייל שלך


דואר אלקטרוני *
שם *


תגובות

אני חוזרת להפיץ תקווה — 4 תגובות

  1. שלום ענת שמחתי לקרוא את המייל זה מנחם שגם אחררים מרגישים כמוני. תודה על הרצון לעשות טוב ולעודד אשמח מאוד לקבל מסרים ותדריכים מחכה בכיליון עיניים למסר הראשון

  2. שמחה עבורך שהחל השינוי. כל תקופה וגיל והשינוי שלה בהצלחה

  3. היי ברוריה! רבות מרגישות ככה. למעשה הבנתי מידיד טוב שלי שגם גברים סובלים. מעניין מה יש להם לאמר על גיל המעבר 🙂

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.