למה זה מגיע לו?

"למה" פנתה אליי יעל{שם בדוי}, אמא נואשת "למה זה מגיע לו? מה הוא עשה?"

ליעל ילד בן 4. לפני כשנתיים אובחן כחולה לוקמיה, טופל והחלים. עכשיו חלה שוב ויעל הרגישה חסרת אונים מול מחלה שאין לה פיתרון ברור.כבר חודשים שאינה ישנה בלילות, שהיא מתרוצצת איתו בבתי חולים, שהיא מנסה כל דרך כדיי לגרום לילד שלה להבריא.

פניה כזו תמיד עושה לי פרפרים בבטן. הבנתי את התסכול שלה, את חוסר האונים שחוותה כאשר החיים כפי שהכירה אותם עד שחלה התפרקו מבלי שתהיה לה שליטה על כך.

היא הייתה כואבת וכועסת ובעיקר חיפשה תשובות. היא רצתה להבין למה. למה ילד קטן, הילד שלה, צריך לסבול כ"כ ממחלה נוראית שכזו? למה נרפא ושוב חלה? למה הוא סובל ?

"את יכולה לשאול בשבילי?" ביקשה.

"אני יכולה לנסות" עניתי ועצמתי את עיניי. לקחתי לעצמי מספר דקות כדיי להתעשת, לחזור לאיזון. הפער הזה בין הסבל שעוברים אנשים לבין העולם אליו אני מתחברת תמיד מפתיע אותי. פה, אנחנו חווים פרידות, שכול, מאבקי כוח, קשיי פרנסה, מחלות. החיים שלנו מלאי דרמות ודילמות שלא תמיד אנחנו מבינים אותם .ואילו העולם אליו אני מתחברת הוא עולם מלא רוך ואור ואהבה ללא תנאי ושם יש תמיד תשובות. התשובות עשויות להפתיע, עשויות שלא להתיישב עם השכל וההגיון הבריא שלנו , יחד עם זאת הן מביאות תקווה ואופטימיות ופעמים רבות סוג של שקט פנימי בתוך הקושי שחווים.התשובות שמתקבלות מדברות אל הלב ואז פשוט יודעים שהן אמת.

עצמתי את עיניי והתחברתי לאנרגית הבריאה, זו שיצרה הכל, אנרגיה של אהבה ללא תנאי וביקשתי לקבל תשובות עבור יעל. ביקשתי לקבל תשובות בצורה הגבוהה והמיטיבה ביותר. ביקשתי מהבורא שיכוון אותי לאן שצריך .

פתאום הגיע אליי ישות מלאת אור, זו הייתה הנשמה הגבוהה/האני הגבוה של הבן של יעל.

אני מביאה פה חלק מהתשובה שיעל קיבלה:

יקירה, חשוב שתדעי , שתכירי את העוצמות הקיימות בבן שלך.הוא מאוד מחובר להדרכה הגבוהה שלו, לתחושת הבטן שלו. יש לו תפקיד. כמה שהוא קטן כך הנשמה שלו עתיקה . יש לו נשמה גבוהה, הרבה מאוד חוכמה וידע שמצויים עמוק בתוך תת המודע שלו. מעל הראש שלו ישנו פתח גדול , משם נכנסת אינפורמציה , אנרגיה שמרפאה, תומכת ומחזקת אותו. יש בו משהו שאומר לו שאפשר לצאת מכל קושי. שלכל דבר יש פיתרון. הוא אינו פוחד. הוא מורה דרך עבורך, הוא מלמד אותך באמצעות דוגמא אישית איך לחיות ללא פחד, איך להתמודד עם כל קושי ומראה לך איך האמון שהוא נותן ביכולת שלו להירפא אכן מרפא אותו. את רואה אותו כילד קטן אבל למעשה הוא מאסטר גדול בעל עוצמה אדירה.

עלייך לדעת, אם הוא יחיה עד גיל מאוחר או לא זו הבחירה שלו. יש לו את הבחירה להחליט מתיי הוא רוצה ללכת מפה. הוא גם יכול לבחור להמשיך הלאה. האופציות שלו פתוחות. הוא לא פוחד. הוא מחובר לכל היש, ליקום, לנצחיות. שום דבר לא קריטי בשבילו. הוא הגיע לכאן כילד שלך אבל למעשה שייך להדרכה הגבוהה שלך. ממנו את לומדת איך לסמוך עליו, על הרופאים, על היכולת שלו להתמודד, על היכולת שלך להתמודד. הוא מתנה נהדרת בשבילך, לחיים שלך. האבל שאת מרגישה הוא אבל מוקדם. מדוע תתאבלי על הנצחיות של החיים? הריי אין מוות, יש רק חיים. הנשמות חיות לנצח.את והוא מכירים מזה עידנים רבים ואתם נפגשים שוב כל פעם מחדש במסלול חיים אחר.מעולם לא איבדת אותו באמת ולעולם לא תאבדי. אובדן הוא מצב תודעה אנושי . ביקום אין אובדן, יש רק למידה והתפתחות מתמדת , אין התחלה ואין סוף.זכרי זאת. את שואלת את עצמך מה את יכולה לעשות למענו? אהבה יקירה, היא התשובה. אהבה ללא תנאי מלאה באור ובחמלה. יש באהבה מעין זו אור שמרפא. זו אינה קלישאה, זו האמת.

יעל בכתה . משהו בתוכה השתחרר. נרגע. הקושי היה אותו קושי ויחד עם זאת יכולתי לראות איך המידע שקיבלה חיזק אותה.

"זה נכון. הוא כל הזמן מחייך ואומר לי 'אמא, למה את בוכה?אני חזק' . הוא באמת מלמד אותי הרבה. הוא מדהים!" יעל חייכה בין הדמעות.

מספר ימים אח"כ התקשרה לספר לי שמאז התקשור היא ישנה ממש טוב. בנוסף התחילה לחלום חלומות ברורים בהם מופיעה דמות שעוזרת לה. היא ספרה שעדיין היא מתרוצצת בבתי חולים ויחד עם זאת יש בה סוג של תקווה, של שלווה. פתאום לא הכל חשוך, היא יכולה גם לראות קצת אור.

אני מעלה את הסיפור הזה משום שלכל אחד ואחד מאיתנו יש את היכולת לקבל תשובות לכל השאלות, להתחבר לאותו עולם קסום שבטעות חושבים שנמצא אי שם מחוצה לנו כשבעצם הוא נמצא כולו בתוכנו.

זכרי תמיד שאת המרפאה הטובה ביותר של עצמך.


תגובות

למה זה מגיע לו? — 2 תגובות

  1. סיפור מדהים! לי יש 2 בנות. אחת בת 18 ואחת בת 19 . לאחת יש בעיות של אנמיה וחוסר ברזל הרבה זמן ואני כבר לא יודע מה לעשות איתה והשניה בעיות של אוכל ועצירויות הרבה זמן. שתיהן סובלות וגם אנחנו ההורים סובלים וכבר לא יודעים מה לעשות! מעניין מה מסתתר מאחורי כל זה…

  2. היי זוהר
    בעיקרון חוסר ספיגה של ויטמינים ומינרלים מעידים על הרגשה של חוסר בהזנה רגשית וחוויה של ביקורתיות יתר. זו חוויה סובייקטיבית של הבת שלך והדרך שלה לאותת את המצוקה הזו החוצה. האם את חייבת לדעת כל דבר ועניין שקשור לבנות שלך? יש פה אישויים של שליטה. עניין של אוכל ועצירויות בדיוק מדבר על זה גם. חוסר יכולת לשחרר, להרפות, לעכל דברים שקורים מסביב ובעיקר להביע רגשות אמיתיים. הילדים שלנו הם כמו מראה עבורינו והרבה פעמים דברים פיזיים שהם עוברים מאותתים לנו על שיעורים שאנחנו צריכים לעבור בעצמינו. תשאלי את עצמך:האם אני חייבת להיות בשליטה תמיד?מה יקרה אם אני לא אדע הכל? מה יקרה אם אני לא אהיה עם היד על הדופק כל הזמן? מה יקרה אם אני ארפה?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.